להבות תאומות – לא מה שחשבתם
להבה תאומה – לא מה שחשבתם.
בואו. אתם חיים בסרט שאם יש אהבה גדולה אז יש גם שקט שלווה.
מישהו המציא מושג מטופש שנקרא איחוד הרמוני – בולשיט. לא קיים.
אני אוהבת את שחר הכי בעולם באמת.
בדיוק באותה מידה שאין בנאדם שיכול להעלות לי את הסעיף יותר ממנו.
מכירים את זה מהילדים שלם? יופי. אין הבדל.
כשמישהו חי איתך כל הזבל מתערבב אל תוך היחסים.
זה תדר השלם נשמות.
תדר השלם זה לקבל באהבה את המיץ של הזבל של הבנאדם שמולי
ותוך כדי לשתאות איך האיש שמולי מקבל באהבה את המיץ של הזבל שלי.
זה שהאיש שלי אוהב אותי ומחבק ומנשק ולוקח את הילדים לבילוי
כשיש לי פרץ חולשה ובכי, או כותב לי מכתב אהבה מהמם בפייסבוק –
לא סותר את היכולת שלו ללכת לישון עכשיו בסטודיו שלו אחרי שישן שם גם אתמול כי הוא בפרץ של יצירה למרות שאני עדיין באותה מצוקה.
זה שאני יכולה להחמיא לו ולפרגן לו ולעוף עליו לא מפריע לי להתהפך ולקום פתאום בעצבים ולומר לו די. או שעכשיו ככה וככה או שאני לא מסוגלת להיות פה עכשיו.
הקשר הזה זה קשר מגנטי.
ובדיוק כמו מגנט הוא מאוד מאוד קוטבי.
הוא הפכפך.
קטבים.
משיכה, דחייה.
אחדות, נפרדות.
אהבה, מוות.
פחד, תעוזה.
עלייה, ירידה.
הכל מתהפך.
השיעור המרכזי הוא איזון.
בדיוק כמו בחיים – רק בחזק ופועם.
בואו חברה,
עדיף לכם קשר רגוע, שלו, נעים ומחייה.
לא לצלול עמוק מידי.
לכו על זה. בהצלחה.
הבעיה היחידה היא,
שברגע שפגשת את הלהבה התאומה שלך,
אי אפשר לחזור אחורה.
זה כמו ייעוד.
אחרי שאתה חווה את החיים לעומק,
כל השאר נראה אפרורי.
אין מה לעשות, הקשרים האחרים יבשים.
אין סיכוי לאהוב כך אף אחד.
גברים הופכים להיות פשוט בני אדם עם לב מתוק. בדיוק כמו נשים.
והחיפוש –
החיפוש אחר המשמעות, השמחה, האמת, הוא אל חזור.
עלית על השביל ויש רק קדימה. קדימה ולעומק.
כל נסיון לברוח יוצר כאלה נפילות מתח סביבך…
כל נסיון לשקר או למחוק את החשיבות הוא מדכא.
את בנתיב האמת, אלוהים כבר לא יתן לך לרדת. וגם את לא.
הרי הוא זה את ואת זה הוא.
לברוח ממנו – זה לברוח ממך.
כבר ברחת בחייך, זה לא הביא אותך לשום מקום!
אז עכשיו היקום כל פעם מאותת להשאר,
עד שהמגנט חוזר…
ואז יש מרשמלו ולימונדה ונוזליות כזו של קיטש.
וכשהוא שוב מתהפך?
זה כאילו הכל כרגיל רק שבגוף כואב ויש תחושה קשה ולא נוחה
והכל מבולבל כזה.
אתם מבינים ? בארצי הקשר הזה הוא הזיה.
שני אנשים לא מתאימים כביכול שהגיעו משני קצוות של המתרס במקרה שלנו עשירות מול עניות. בדרך כלל הם גם חייזרים יוצאי דופן בסביבתם, קצת שונים.
והאנשים השרוטים האלה מנסים וחיות יחד!
ועוד למה?
בגלל הסיבה הכי מטופשת בעולם – כי הם אוהבים!!!!!!
בגלל האהבה הם אומרים לעצמם שהם יצליחו,
כנגד כל הסיכויים.
ולפעמים אנחנו באמת מצליחים,
רוב הזמן נדמה לי שאנחנו מצליחים.
ולפעמיים שאנחנו לא. לא מצליחים .
לפעמים בלי שום סיבה נראית לעין המגנט דוחף כל כך חזק שאנחנו לא יכולים לישון ביחד אפילו שלא רבנו.
סתם כי מישהו נפל לתוך הרגלים ישנים. סתם כי מישהי יצאה מאיזון.
בקיצור בארצי – אין שום סיבה להיות ביחד למעט ה – סיבה.
האהבה.
וזה מוביל אותנו לאמת שמאחורי הקלעים.
האהבה היא שמאפשרת את התיקון. והתיקון הוא מה שבאמנו לעשות כאן. והתיקון הוא החגיגה הגדולה בין מדרגה למדרגה.
ההשתנות של להבות תאומות היא מטורפת.
התיקון ההאצה הריפוי ההתבוננות הכל מאוד מאוד מהיר.
נתיב האקספרס של הנשמה.
שׁאלוהים יעזור –
לפעמים אני פוחדת שאמות צעירה מרוב הגלגולים שעוברים לי בגוף במחזור חיים אחד.
ואולי אני מתארת את זה מטורף כי אני מטורפת.
אבל בתור אחת ששוחחה בשנתיים האחרונות עם כמה מאות טובות
של להבות, משפט הפתיחה הרווח הוא –
״חשבתי שהשתגעתי – שאני צריכה ללכת לאבארבנל.״
אז עד שתפתח מחלקת להבה תאומה ברשויות,
אנחנו כאן.
להשראה,
לדיוקים.
מוזמנים לפנות אלינו אם אתם רוצים לפגוש את האמת ולא את האשליה.
מוקדש לזכרה של דיאנה רז ז״ל, נשבעתי לדבר אמת.
