השותפות בדרך
שינויים מפה ועד …… בקיצור, יש הרבה מה להכיל הכלי מבקש להתרחב ולקבל. אחת הדרכים היפות ביותר לגדול היא להכיר במה שישנו. ולא רק להכיר,
“אני מתחיל לכתוב, ולא מצליח לשמור על רצף. יש לי חוסר במוזה!?”
כל רגע משהו אחר מסיח את דעתך ונראה לך, שזה סתם ביזבוז אנרגיה? רגע, רגע, מה זה בכלל מוזה? האם כשאנחנו כותבים, זה בהכרח אומר,
איך תדעי שהוא הלהבה התאומה שלך?
כל הזמן היו שואלים אותי. איך את יודעת שאתם אחד? שאת לא סתם אובססיבית? איך אני יודעת שהוא הלהבה התאומה שלך? את לא רואה שזה
שחררי את השחרור
את לא יכולה לשחרר את הלהבה התאומה שלך, פשוט כי היא את. את לא יכולה לשחרר את עצמך. וכשאת מנסה זה כאב שהוא קשה מנשוא.
להבות תאומות. איך עושים זאת?
יש לפגוש את הלהבה התאומה שלך, ויש להיות עם הלהבה התאומה שלך בקשר הדדי ועמוק. את יכולה להמשיך לחפש קיצורי דרך. אבל האמת היא, שאף
סמכות פנימית
לפני שאתאר מה היא סמכות פנימית, ובהמשך לקריאת הספר עד כה, אני רוצה להזמין אותך לבטא קודם בעצמך, בשבילך – מה היא סמכות פנימית עבורך?
למה להקשיב לי? לקרוא אותי?
קודם כל הקשב לעצמך! אני פה על תקן מראה ודוגמה אישית עבורך, כדי שתיזכר מי אתה. החל מהצללים ומהכאבים, ועד לעוצמות ולנפלאות שבך. אם אתה מרגיש שאתה קשוב
כמה מילים מהלב
כשהדרך עוצרת אותך או פשוט מאתגרת אותך, זכור: זה השביל שלך והוא נוצר בשבילך. כל ירידה, ככל עלייה, היא הזדמנות לפגוש את שמחתך; לגלות בתוכך
מחשבות על אקטואליה
״אין כלום, יש רק אותך. את יודעת – הכל שיקוף שלך״ אין קורנה, אין איראן, אין מלחמה, אין. אין. אין. הכל דמיון קולקטיבי מתוחזק היטב.
איך בכלל אמורה להיות זוגיות?
זוגיות הרמונית. מה זה לעזאזל? זוגיות אוהבת זה ברור. אוהבים. ואולי לא? זה אולי לא ברור מאליו, שאוהבים. אולי זה לא ברור שאוהבים כך שזה
יום השואה. התבוננות.
יום השואה. יום שמזכיר כי בני עמנו תוייגו, סומנו, נכלאו, ולאחר מכן נשחטו באכזריות. אישית, אני לא סגורה על זה שהפקנו באמת לקחים מהשואה. הסתה,
האישה שלי יוצאת לאור
האישה שלי יוצאת לאור והאור ככ יפה לה! אני מביט בה ורואה – כמה עוצמה נובעת ממנה כשהיא במתנה שלה! ועכשיו, היא חוגגת אותה בענק,
חבל על הזמן שלך.
חבל על הזמן שלך. אין טעם לפנות אליי – אם יש לך ציפיה שאציל אותך. אם כל מה שחשוב לך זה מישהו להתלות עליו אנרגטית.
באמת באמת שאני אוהבת את האיש שלי.
באמת באמת שאני אוהבת את האיש שלי. באמת. הבעיות מתחילות כשאני לא אוהבת אותי. כל עוד אני אוהבת אותי, הוא נראה נערץ בעיניי. כל דבר
סלאש על החיים.
סלאש על החיים. כותביםולא עוצרים. המילים מתגלגלותאל הדף. נובעות מתוך העט או מתוך הלב. אישישנו מים איתו בו והנחל זורם צליליםפועמים מתעלזים בריקודושוקטים לרגע, ברגעכהרף
הוד מאת שחר דוד
תודה על כל קפיצות הגדילה המשותפות!!!רוצה לחלוק את שמחתיתודה עלייך אישתי ענת שמחה ספילמןתודה על הלידות, היציאות לאורהשינויים והקסמים תודה ל Twin Flame להבה תאומה
להבות תאומות – לא מה שחשבתם
להבה תאומה – לא מה שחשבתם. בואו. אתם חיים בסרט שאם יש אהבה גדולה אז יש גם שקט שלווה. מישהו המציא מושג מטופש שנקרא איחוד
אז איך להיות עם הלהבה התאומה שלי?
אז איך להיות עם הלהבה התאומה שלי? שמתי לב שעולם הרוח מוצף במושגים גבוהים וממילים מרשימות. ואני, כמו שאני,פשוטה. צעדתי את כל הדרך במסע היפהפה
מלאך האהבה – סיפור מאת ענת שמחה
״לפני הרבה שנים, בערך 450-500 שנה, בדיוק כשבני האדם היו ממש עסוקים בהמצאות, ומלחמות, בכוח ובאגו,הבחין אלוהים שהאנשים כבר לא טובים אחד לשני כמו שהיו… העולם
מה הוביל אותי באמת לבחור באישה שלי לכל החיים?
זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בָּרָ֥א אֹתָֽם מה הוביל אותי באמת לבחור באישה שלי לכל החיים! קודם כל וזה העיקר, זו אחריות ובחירה יומיומית לבצע, ממש כמו הזכות