ענת שמחה מורה מנחה ומוציאה לאור להבות תאומות

את.

את.

את הזוגיות הקוסמית שלך.

הלהבה התאומה שלך.

אהבת חייך.

שורש נשמתך.

את.

את האור שבעינייך, החיוך שבשפתייך.

את המקור לשמחה שלך.

את היחידה שיכולה להעניק לך חופש אמיתי ושחרור.

את היא זו שזורקת את עצמה פעם אחר פעם מכס המלכות כדי לשרת.

את היא זו שמתרוצצת, ומרצה, ולא מרוצה.

הוא יעשה הכל,

אם באמת תאמיני שאת ראויה לכך בלי שתדרשי.

את, הפסיקי לחנך ולדאוג.

צאי לך,

למסעות החופש שלך,

ליצירה שלך.

צאי לחולל ניסים במרחב.

צאי לחולל עם חברותייך המחוללות.

רקדי את ריקוד התנועה הטבעית של הכל.

רקדי את חיוכי ילדייך וחום גופם.

הצמדי חזק לאהובך בלילה.

הסכימי להיות עירומה. החשפי.

מבגדים,

מחובות,

מציפיות,

ממטלות.

חוללי את הרגע הזה שניתן לך בנשימה הזו כאילו אין מחר.

שהרי מעולם לא היה אתמול, ומעולם לא יהיה מחר.

יש רק את עכשיו.

ועכשיו את כאן,

את יפה,

ואת יחידה במינך!

והוא?

הוא האור הייחודי שהוא!

יש לו את הגוון שלו,

החופש שלו,

השקט שלו,

והסערות שלו.

את אוהבת אותו בכל לבך הענק.

אך אל תטעי!

הוא לא האחד ש״יאשר״ אותך בשום צורה.

הוא לא האחד שיוצר את החגיגה.

הוא לא האחד שהורס את החגיגה.

הוא האחד שיבחר אם להצטרף לחגיגה,

ואת תבחרי אם תרצי בו.

החגיגה,

כולה,

שלך.

❤️

פוסטים דומים

כתיבת תגובה